תנוחות לידה: למה בעצם יולדים בשכיבה?
יש לכך תשובה אחת והיא אינה מובנת באמת. בדיוק כפי שלא מצופה שניכנס לשירותים בשכיבה, אין שום סיבה הגיונית שנלד ככה. על הקשר בין עצירות ללידה ותנוחות הלידה שיקלו על הכאב ועל החוויה כולה תחשבי על זה רגע: אם הייתה לך עצירות קשה של שלושה ימים עד כדי שנאלצת לפנות לרופא לעזרה. הוא בתגובה מנחה אותך לשכב על המיטה ולנסות, בזמנך, להוציא את היציאה שלך. לא נשמע הגיוני, נכון? הרי מדובר באקט שכל כולו נגד כוח הכובד, מה פתאום בשכיבה? "פשוט" להפעיל לחץ תוך בטני ולהוציא? בסופו של יום, מדובר באותם שרירים בדיוק שמפעילים בלידה. אז איך זה שבלידה אנחנו מתבקשות לשכב ובשירותים מעניקים לנו את האפשרות לכרוע?
למה יולדים בשכיבה? תאשימו את המלך לואי ה-14
יש תשובה אחת בלבד לכך: תרבות. כך לימדו אותנו.
אנחנו רואות את זה בסרטים, בסדרות, בתקשורת, בספרות. אבל למה בעצם ומי עומד מאחורי התנוחה הכל כך לא מועילה, מיטבית ומסייעת לתהליך שאמור להיות כה טבעי לנו? ובכן, לפי הסיפורים, עלינו להאשים את המלך לואי ה-14 ששלט בצרפת מ-1643-1715.
מספרים כי המלך אהב לצפות בכל 22 נשותיו ופילגשיו במהלך הלידה. הוא היה מרותק לחוויה כולה ורצה לקבל את התמונה המלאה, ורק בזמן שהאישה שוכבת - הוא קיבל את הזווית המיוחלת. לואי, כך מספרים, היה מתוסכל מכך שבמהלך לידה בכריעה או בישיבה – הוא לא יכול היה לראות היטב ולכן קידם את תנוחת השכיבה, כך כותב לורן סאנדס, פרופסור לסוציולוגיה. ומפה לשם, ובכן, הסיפור הוא היסטוריה. מדוע לידה בכריעה ובעמידה היא הנכונה יותר? ואם מדברים על היסטוריה, אז האבסורד הוא שההיסטוריה מעידה על תנוחות אחרות לגמרי. הרבה לפני שלואי ה-14 נולד. למעשה רישומים מוקדמים ביותר הראו כיצד נשים אימצו את תנוחת הישיבה, הכריעה או העמידה בזמן הלידה. למעשה, נמצא פסל עתיק ממצרים שמציג את קליאופטרה (30-69 לפני הספירה) כשהיא כורעת ללדת, מוקפת בחמש מלוות. בימי בבל, נמצאו עדויות של שרפרפים וכסאות מיוחדים. בשורה התחתונה: נועדנו ללדת בעמידה, בכריעה או בישיבה ולפלוט את התינוק באופן הכי אינסטנקטיבי שלנו, מבלי שמישהו יצטרך לומר לנו "ללחוץ", שהרי הרצון הפנימי שלנו ושל הגוף שלנו הוא לדחוף, באופן טבעי ואנושי וזוהי פעולה שמרגישה כל כך פשוטה כאשר את בתנוחה הנכונה. תנוחות לידה פופולריות